המשך הדרך – מחקר נוסף בתקופת הקורונה
במהלך תקופת הקורונה, חברת שופרסל הזמינה אותי להנחות סדנת שזירת פרחים בבית אבות לדיירים סיעודיים, לכבוד חג השבועות.
הסדנה הייתה מרגשת במיוחד — כל עובד הצטרף לדייר, ויחד יצרו סידור פרחים אישי וייחודי.
הפעילות נבנתה מתוך רגישות, התאמה ותמיכה באוכלוסייה הסיעודית, מתוך הבנה שכוחם של פרחים טמון גם בפשטות ובמפגש האנושי שהם מזמנים.
במהלך הסדנה שיתפתי את המשתתפים ואת הצוות במחקר שנערך בבית החולים שיבא, והדברים נגעו ללב.
בסיום המפגש ניגשה אליי גברת אתי זיגלבוים, האחות הראשית ומנהלת הסיעוד במקום – אישה מקצועית ומופלאה – ואמרה לי:
“בואי נעשה גם אצלנו מחקר קטן. נבדוק איך משפיעה השזירה עם פרחים על דיירים הסיעודיים, במיוחד על רמות הכאב והדיכאון.”
כך נולד מיני-מחקר נוסף, שבחן את השפעת שזירת הפרחים על איכות חייהם של דיירים סיעודיים.
גם כאן נצפתה הטבה מובהקת בכל המדדים – ירידה בתחושת הכאב, עלייה במצב הרוח, שיפור בשיתוף הפעולה ובמוטיבציה, ותחושת חיות חדשה שפרחה בכל חדר.
החוויה הזו חיזקה עוד יותר את מה שהוכח במחקר בשיבא:
שלפרחים יש כוח אמיתי – לחבר, לעורר, ולגעת ברבדים העמוקים ביותר של האדם.
