ספריית המידע
תובנות מתוך שיח עם משתתפים במרחב הטיפולי
במפגשים עם פרחים נולדה שפה עדינה של חיבור, יופי ותקווה.
המשתתפים תיארו רגעים של נשימה, שמחה והתעוררות לחיים –
מרחב שבו לא עוסקים במחלה, אלא באדם החי, היוצר והמרגיש.
דרך הצבע, הריח והיצירה התאפשר מבט חדש על עצמם ועל היופי שסביבם.
הפרחים הפכו לשער לשקט פנימי, לנוכחות, ולאור שבכל אחד מאיתנו.
פרחים במרחב של חיים – תובנות מהמפגשים
התשאול נערך בקרב משתתפים שהתנסו בסדנאות שזירת פרחים במרחב רפואי.
מבעד לתיאורים האישיים והעדינים עולה חוויה של מפגש אנושי, תחושתי ורוחני,
שבו הפרחים הופכים לשפה שקטה של חיבור, תקווה ותחושת חיים.
המשתתפים תיארו את הסדנה כמרחב של נשימה, יופי, שקט, בחירה וראייה חדשה של עצמם ושל חייהם.
תובנות מרכזיות מהמפגשים
- מרחב של חיים, לא של מחלה
המשתתפים תיארו את המפגש עם הפרחים כזמן שמנתק מהמקום הרפואי, ופותח מרחב של חיות, יופי ויצירה.
נוצרה תחושת הבחנה בין “אני” לבין המחלה – “אני לא המחלה שלי, אני אדם חי, יוצר ונושם.”
- חיזוק זהות וערך עצמי
העשייה, הבחירה והאפשרות ליצור משהו יפה עוררו גאווה, תחושת מסוגלות ואמונה בעצמם.
“גיליתי שאני יצירתי, שאני יכולה, שיש בי יופי.”
- התמקדות ביופי ובטוב
העיסוק בפרחים הזמין מבט אל החיובי, אל הצבע, הריח והצורה.
רבים תיארו תחושת הקלה, רוגע, שמחה ותקווה — חוויה של נשימה חדשה ואור בלב.
- משמעות רגשית-רוחנית
“האדם עץ השדה” – משפט זה חזר בתיאורים רבים.
הפרחים הפכו לסמל של תנועה, קבלה ומעגל חיים,
והמפגש איתם עורר הרהור על שינוי, פריחה ונבילה, חיים ומוות, עוצמה ועדינות.
- קשרים חברתיים ותמיכה הדדית
נוצרה תחושת קהילה – מרחב שבו רואים אחד את השני, מקשיבים, ולא מוותרים.
המשתתפים הרגישו שיש להם מקום, שייכות, וקשר אנושי מרפא דרך העשייה המשותפת.
- המשכיות והשפעה מתמשכת
רבים סיפרו שהחוויה לא הסתיימה עם תום הסדנה –
הם המשיכו לטפל בפרחים בבית, לקנות פרחים, לשתף בני משפחה ונכדים,
ולהכניס אל סביבתם אנרגיה של חיים, יופי ושמחה.
- חיבור דרך חושים – מגע, צבע וריח
המפגש עם הפרחים הפעיל את כל החושים: מגע, ריח, תנועה, צבע וצורה.
דרך החוויה התחושתית התאפשרה נוכחות שקטה, חיבור לכאן ועכשיו, והתרחבות הלב.
קולות המשתתפים
“זה נתן לי אוויר.”
“האדם עץ השדה – אפשר לנו חיבור.”
“אני זה לא המחלה שלי – אני יכולה לפעול, ליצור ולחיות.”
“גם פרחים סופניים – יש בהם יופי, זה נתן לי תקווה.”
“הפרחים גרמו לי לחייך שוב, חזר לי הצחוק והשמחה.”
“זו תרופה טבעית – לא מדברים על המחלה, אלא על החיים.”
“הסדנה פתחה לי את הלב.”
סיכום
המפגש עם הפרחים במרחב הרפואי יצר מרחב של חיים, נשימה ותקווה.
בין הריח, הצבע והיצירה, נפתח מקום שבו כל משתתף יכל למצוא את עצמו –
לא דרך המחלה, אלא דרך היופי, האנושיות והיכולת להיות נוכח ברגע הזה.
