תובנות איכותניות מתוך שיח עם משתתפים במרחב טיפולי
המאמר מציג תובנות שעלו מתוך שיח עומק עם משתתפים שהשתתפו במפגשי שזירה ויצירה עם פרחים, אשר התקיימו במרחב טיפולי במסגרת אשפוז ושיקום.
מבעד לסיפורים האישיים ולמילים הפשוטות נחשף עולם עשיר של חוויה, רגש ומשמעות — עדות לכוחה של היצירה עם פרחים לגעת באדם, להזכיר חיים, יופי ותקווה גם בתוך מצבי כאב ואובדן.
ההתבוננות האיכותנית בתהליכים שתוארו העלתה מספר נושאים מרכזיים:
קולות המשתתפים שזורים לאורך התהליך ומעניקים הצצה נדירה למרחב שבו יופי, רוך ופשטות הופכים לכלים של חיים ושל משמעות:
“זה נתן לי אוויר.”
“האדם עץ השדה – אפשר לנו חיבור.”
“אני זה לא המחלה שלי – אני יכולה לפעול, ליצור ולחיות.”
“גם פרחים סופניים – יש בהם יופי, זה נתן לי תקווה.”
“הפרחים גרמו לי לחייך שוב, חזר לי הצחוק והשמחה.”
“הסדנה פתחה לי את הלב.”
סיכום:
תובנות אלה מצביעות על כך שהמפגש עם פרחים במרחב טיפולי יוצר מרחב של חיים, חיבורותקווה.
הפרחים מאפשרים לאדם להחזיר לעצמו תחושת שלמות, נשימה ויופי, ומציעים שפה חדשה –
שפת טבע, נשמה ויצירה – המגשרת בין הגוף, הנפש והעולם.