היא הגיע לטיפול בתרפיה בפרחים

כי סבלה מפיברומיאלגיה – הטיפול נמשך במשך 12 שבועות (12 מפגשים)

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:


מפגש ראשון
: היה נחמד, פחות התחברתי לסידור, קצת קשה לי לבצע סידורים לפי כללים, אני צריכה יותר לזרום עם מה שמתאים לי ופחות לפי חוקים.

מפגש שני: הייתה חולה לא הגיעה

מפגש שלישי: היה שבוע מורכב, הפיברו החליטה להשיג אותי, הציפו אותי אנטיביוטיקה, אולי זה בשלבי סיום אז יהיה בסדר ואחזור לעצמי, סיכום: הצבעוניות הזאת של כתום סגול ולבן מלווה אותי מאמצע שבוע שעבר, כבר בחרתי לסדר ולשזור סידורים עם הציפור גן עדן שצומחת אצלי בגינה,  סגול זה צבע של תובנות ועומק מחשבתי והוא מלווה אותי המון בתקופה האחרונה. הכתום מחוזק אותי ומעודד אותי גם כשהמחשבות הולכות למקומות פחות טובים. (מאתגר אותי לעשות מה שאומרים לי לעשות, והאתגר הזה עשה לי טוב, לא היו לי כאבים בזמן היצירה , העיסוק מעלים את הכאב ואחר כך הוא חוזר),

מפגש רביעי: השבועות האחרונים הם שבועות קשים, הן פיסית והן נפשית, כשהנפשית נוגע בפיסית הקושי הפיזי הכאבים חוסר השינה גורם לזה שכבר שבועות ארוכים שאני לא עובדת וכמעט לא יוצאת מהבית , זה מנמיך אותי, בשבועיים האחרונים התעסקתי המון עם פרחים, וזה היה נחמד ומעודד כל עוד היה לי מה לעשות איתם וזה בערך 10 דקות ביום סיכום: היום עשיתי זר פראי, כנראה שהפראיות והטבעיות עושה לי טוב, היה לי מהנה מאוד, בעצם זה לא חדש שאני לחלוטין נהנת מהטבע מהחוף מהחופש, אולי כי ביום יום שלי אני מתעסקת בסדר וארגון וברשימות וברשימות

המפגש הזה היה משחרר מבחינתי, כשאני מסדרת את הפרחים, אני ממש מרגישה איך הכאב התמידי של הכתפיים וצוואר מתפוגג במקצת, האפשרות שלא להיצמד לדוגמא קיימת היה מדהים מבחינתי.

מפגש חמישי: היה שבוע פרחוני במיוחד, כמעט כל יום התעסקתי עם פרחים בדרך כזו או אחרת, הכנתי סידורים , שיפצתי סידורים, נסעתי לקנות פרחים, התנסיתי בצביעת פרחים, ההתעסקות עם פרחים מנעימה את זמני, בלי שום ספק, מקווה שהעמקת ההתעסקות עם פרחים תשפר את מצבי הבריאותי שבשבועות האחרונים הוא ממש בירידה ומהווה אתגר. היום הכנתי מכמות הפרחים שני סידורים מינימליסטיים , כיף לי היכולת לשחרר את החוקים שאני זקוקה למסגרת וזה מה שאני מלמדת ופה אני מאוד מצליחה לשחרר, חומר צבע וצורה  זה נפלא. אני ממש אוהבת את החופש היצירה, הוא נעים לי ונכון לי, הפעם עברתי לעבוד בעמידה מה שאפשר לי להנות יותר מהעבודה עצמה, שהצבעוניות הסתווית עושה לי נעים למרות שאת הסתיו אני פחות מעריכה.

מפגש שישי: משהו שכבר ידעתי בעבר והתחזק השבוע, כשאני עוסקת בדברים שאני אוהבת הכאבים פוחתים באופן משמעותי, משפר את הרגשתי הפיזית ולכן אני משתדלת בכל יום לעשות משהו שקשור בפרחים, והבית שלי והבית של הורי עמוס בסידורי פרחים ששזרתי במהלך השבוע, בכל חדר יש סידור,  סיכום: החרצית הצהובה שכחה להסתרק הבוקר, הורד האדום יותר מדי רומנטיקה, הסידור היום מאוד אינטואיטיבי, סוג של בלגן מאורגן, מזכיר קצת, עץ ארז מקושט לחג מולד.

מפגש שביעי: לא תכננתי להגיע היום, אבל החלטתי שזה חשוב יותר מכל ביקור אצל רופא גם אם חיכיתי חצי שנה לתור אצלו, הציפייה להפחתה בכמות הכאב כל כך גדולה, אבל נראה לי שלא ממש ריאלית ואפשרית, אני משתדלת להיות אופטימית ולראות את הטוב בכל דבר, וכך גם כאן עם הפרחים ועם התהליך, סיכום: ניצחון "וי" זה מה שאני מכוונת אליו, אני אנצח את הקשיים, את ההרגלים את הרוטינה .

מפגש שמיני: שזרתי השבוע זר שקראתי לו שלכת השתמשתי בהיביסקוס, בקלות כתומות ובעלים של עץ הדולב בגווניהם השונים מירוק ועד הכתומים התרגלתי שיש הרבה סידורי פרחים בכל הבית ובכל חדר סידור, זה נעים לי. סיכום: אין לי בעיה עם זאבים וכלבים , אבל אם אחד מהם ינס לסגור אותי באיזשהו מקום גם אם בטבע זה לא יגמר טוב, תוך כדי עבודה הרגשתי שהסל מגביל אותי ולכן זה לא יכול לעבוד, הוא מנסה להכניס אותי לתוך מסגרת כמו שניסו לעשות לי בקיבוץ ללא הצלחה מרובה יש לציין,  אז מגבילות תנועה משתקות אותי ומכניסות אותי לסטרס וזה מה שהעבודה עם הזר עשתה לי.

מפגש תשיעי: שבוע קשוח עבר על כוחותינו , אבל זה רק מחזק אותי להמשיך קדימה ולנצח הכל למרות הכל, אני מרגישה שאני בדהירה קדימה , בתנועה קדימה  סיכום: עבדתי היום מהר, עבדתי אינטואיטיבי, ויצרתי משהו שכפי הנראה קשור קשר ישיר למקום שאליו אני הולכת אחרי המפגש ומקווה ומלאה בביטחון, כי היום הזה הוא עבורי התחלה של משהו חדש, ונפלא וקסום שאני מכוונת אליו כבר תקופה לא קצרה ושאני יודעת שזה היעוד שלי. שבוע נפלא וקסום.

מפגש עשירי: היה שבוע איזי, שבוע רגוע, הרבה מנוחה, מנוחה שהיתי חייבת מסתבר, הסימן המוביל של השבוע הזה הוא תקווה.  סיכום: לפעמים אי אפשר בכוח וצריך לדעת מתי להגיד די ולהניח לדברים, היום הסידור לא הצליח, זה לא עבד לי היום.

מפגש 11: שבוע מאתגר נפשית ופיסית , שבוע של המון תקוה, שבוע של ציפייה אבל בסופו לצערי אכזבה, השבוע הזה הוא כנראה יהיה שבוע של החלטות. סיכום:  לחשוב בקטן, במדויק, בייבי סטפס, לא לרוץ, להנות מהדרך, חג ניסים שמח, מקווה לנס קטן אחד לפחות…

מפגש 12 – סיכום

תודה רבה על כל ההשקעה והנתינה, אני מאמינה גדולה ותמיד הייתי, ביכולות של יצירה לריפוי כך שהגעתי למחקר והתחלתי את התהליך שמקום של אמונה גדולה בכך . ומסיימת את התהליך עם רכש נוסף וחשוב שמאפשר לי להתנתק כשאני צריכה וליצור משהו חדש, אני מוצאת שההתנתקות מהמציאות בכדי ליצור מאפשרת לי לנשום אחרת ובנשימה השונה מתחיל הריפוי.

לפני המחלה אני אדם יוצר שעסק באומנות פלסטית והמחלה ניטרלה זאת, והפסקתי ליצור והסדנה החזירה אותי למקום של יצירה והרצון ליצור, כאשר אני יוצרת הכאב נעלם, הפרחים שחררו אותי לחזור ליצירה שכל כך מגדירה אותי, ובאמתי יש שיפור בשינה ובתפקוד במהלך היום

הסדנה הביאה את המקום הזה למודעות שלי ובעקבותיה התחלתי ליצור יותר, תמיד יצרתי ותמיד היצירה הייתה בשבילי מקום מפלט אבל עכשיו זה במודע מה שהופך את זה ליותר מרפא, תודה רבה על כך. חלו אי אלו שינויים בחיי ויכולו עוד בעקבות התובנות שאני יוצאת איתן מהסדנה.

לפני 19 שנים כשסיימתי ללמוד עיצוב פנים הייתי אמורה ללמוד תרפיה באומנות זו הייתה המטרה שלי, זה תמיד מה שרציתי להיות. רציתי לטפל באחרים רציתי לרפא אנשים, עכשיו אני בתהליך לקראת המימוש העצמי שלי.

הסדנה שחררה אותי וגרמה לי להנאה – להשתחרר ולהנות.