היא הגיע לטיפול בתרפיה בפרחים

כי סבלה מפיברומיאלגיה – הטיפול נמשך במשך 12 שבועות (12 מפגשים)

בכל מפגש היא כתבה ושיתפה בדרך ובתהליך שעברה

כך ניתן להתבונן בשינוי שחל בתודעה בעקבות היצירה והמגע עם הפרחים:

מפגש ראשון: המגע של הפרחים היה עדין ונעים והריחות לקחו אותי למין מקום בטוח ומתוק שדה פתוח מלא בפרחים נעימים ואוויר טוב, נהנתי מהתהליך והלמידה היה כיף לשמוע כ"כ הרבה צחוק ואנחות עונג מקבוצה של נשים שכל כך כואב להן

מפגש שני: היום התחושה שהכי נתפסתי אליה הייתה  הויזואליות , מראות העיניים הצבעוניות גורמים לי לחייך, אהבתי את הגיוון של הצורות והמרקמים זה יוצר גירוי ועניין, הגעתי אחרי יום מאוד אינטנסיבי במרפאת כאב ובמעבדה נירולוגית ופשוט נרגעתי לתוך הפרחים שלי

מפגש שלישי: היה שבוע קצת קשה וכואב , רוב השבוע הייתי במיטה עם כאבים מוגברים אבל התאמצתי להשאיר את הראש למעלה ולהקדיש תשומת לב לפרחים ששזרתי מדי יום, לקראת סופ"ש המצב התחיל להתאזן וגם הפרחים הלבנים נפתחו סיכום: היה מדהים , הרגשתי שהצבעים החיים נתנו לי המון כח ולא יכולתי להפסיק עד שכולן התחילו ללכת

מפגש רביעי: אני מרגישה שאני מתחילה להרגיש בבית עם הפרחים לזהות בחוץ פרחים ריחות ומרקמים, זה פשוט כיף כיף לקום כל בוקר ולראות צבעים ולהריח ריחות ולדעת שזה משהו שאני יצרתי כחלק מתהליך ההחלמה שלי, מרגישה שממש מתחיל לקרות כאן משהו טוב, סיכום : הסדנה היום הייתה מדהימה ממש, פשוט שכחתי מהכל, ולא יכולתי להפסיק

מפגש חמישי: הזר של השבוע האחרון היה פשוט צבעוני ומדהים וכמה שנהנתי להרכיב אותו , ככה נהנתי לראות אותו בבית, פעם ראשונה מאז שהתחלנו שממש עצרתי ללטף את הפרחים והעלים וזה מאוד הפתיע אותי כי אני לא מאלו שעושים כאלה דברים, ביום שני עברתי לדירה במרכז בגלל טיפולים, ולקחתי אותו איתי וככה הרגשתי בבית. הגעתי היום עם כאבים מטורפים ונאבקתי בכל צעד, אני הולכת הביתה כמעט ללא כאבים וזה משמח אותי מאוד, נהנתי ממש מהסדנה היום במיוחד שהיה יותר חופש בחירה ליצור

מפגש שישי: היה שבוע מקסים עם הרבה סיבות לחגוג, והפרחים שמחו אותי כתומים ,זר ענק וחופשי מלא בצבע נהנתי סיכום: הגעתי היום קצת מבולבלת עם מחשבות ודברים שקורים בחיי בחרתי פרחים קצת פגומים וכאלה שלא אוהבת בדרך כלל, נוצר לי זר ילדותי וטווסי, תמים יש משהו תמים בכעס וחוסר אהבה של ילדים , קל מאוד לרפא אותם ,קל לפייס ולהשלים

מפגש שביעי: עבר בקושי, והפרחים נבלו תוך יומיים, הגעתי ברגשות מעורבים סיימתי סדרה של טיפולים בתא לחץ היה לי קשה להתעסק עם הפרחים מתחילים לעלות בי רגשות אבל בסוף יצא לי זר שהביע את השאיפות שלי לעלות למעלה לנשום לחיות , להתעלות ממקום נמוך וחלש וקטן להתרחב ולעוף למעלה

מפגש שמיני: היה שבוע קשה מאוד בגלל דברים שקרו בחיים, אז הגעתי היום עם הרבה ציפייה ותקווה לעבודה עם הפרחים הצבעים והריחות סיכום: היה נחמד סוג של רומנטיקה ביני לבין הפרחים, הייתה תחושה של קבוצתית של אהבה ושרנו יחד תוך כדי עבודה היה טוב * היה ממש טוב היום, רובנו באנו כאובות ועייפות ופתאום אנחות אושר ושירים, היה מהמם וזה מה שקורה שמישהי מאוהבת

מפגש תשיעי: היה שבוע קשה, התחלתי גמילה מהמורפיום שזה מרגש מאוד, ובאתי ביתר ציפיה לפרחים חדשים לפתוח איתם את השבוע סיכום: התנתקתי היום מהכל ומכולם וגם מההנחיות רציתי לשזור את עצמי ואת התחושות שלי  של אהבה שחמקה שלא ממומשת ושלי עם החיים עצמם, יצא זר נשפך ומשתפל, מלטף את עצמו, הרבה צבע אבל גם כובד, עדינות ויופי ואהבה, אבל גם עומס עם משקל כבד כמעט מכדי לשאת, אבל בדיוק ביכולת המתאימה בדיוק בקשה, בלבול שבין אהבה וכאב * ההתעסקות עם הזר גרמה לי לאהוב את התהליך ולהבין שיש דברים שצריך לקרות ולא מובן מאליו

 

 

מפגש עשירי: עבר בטוב, העברתי דירה, הייתי באילת עם המשפחה, הגמילה ממשיכה והיום חוגגים הבאתי עוגה לחגוג עם הקבוצה. סיכום: הגמילה מעוררת בי רצון למתוק, ואני שמחה להעניק את הזר הזה, היה לי קשה להתחיל בשזירה ולהתעסק בכך היום, השארתי בזר את הקוצים של הורדים, ויצרתי כנפים לעוף ולהיות מרוחקת מהכאב לחרף , בזר יש גם "עשבים שוטים שקטפתי" בדשא של בית החולים שישבתי עם חבר קרוב, הצבע הראשון שהכנסתי חוץ מלבן היה נקודות סגול שמתחפרות פנימי, בבסיס הזר, כמו מטמון, שמבצבץ בקושי, צריך להתאמץ למצוא ואתו אבל הוא שם. בסיום שאני מתבוננת על הזר, מכל מקום שמסתכלים רואים את היופי ואת הכאב, הזר מחבק את עצמו.

מפגש אחד עשר: היה שבוע מקסים ומרגש בו קיבלתי אומץ להרבה דברים שכבר המון זמן רציתי לעשות. ביום שני הענקתי את הזר לנוירולוג של מרפאת הכאב והוא ממש התרגש (אני עוד יותר), למחרת ביקרתי במחלקה הנוירולוגית שבעבר אושפזתי בה והודיתי לרופאה המתמחה שטיפלה בי , היה מרגש מאוד, ושתינו היינו עם דמעות בעיניים.  בצהרי אותו יום הלכתי למקום בו עברתי ניסיון אונס וסיירתי וצילמתי שם, יצאתי רגועה ומחייכת , ישנתי כל כך טוב בלילה . והכי חשוב – השבוע נפגשתי פעמיים עם חברים קרובים ונהניתי מזה  כל כך.

סיכום: היום הפרחים הנקיים והטהורים והעדינים עזרו לי להתנקות לקראת השנה החדשה, התחלתי מפרח הטוברוזה שהתחברה לי לתאונה שעברתי באוקטובר בחוט השדרה, כמעט נשארתי משותקת, בעקבות פרוצדורה שלא צלחה , פרח זה היה עבורי עמוד שדרה , יציבות וכוח . המשכתי לאט ובעדינות עם שאר הפרחים, שכל אחד התחבר עבורי למשהו שצריך לנקות או לחבק.

הכנו סידורים קטנים לחלוקה במחלקות, המטופלת ביקשה להכין סידורים ולצאת לחלק אותם במחלקה של שיקום החיילים. הכינה והלכה הרבה ברגל, נתנה להם, שוחחה איתם וחזרה מאושרת

מפגש 12: היה שבוע אינטימי ורגוע בו ניסיתי להתנקות מכל הלכלוכים להישאר נקיה טהורה וזכה. כדי להיות מסוגלת להזין את עצמי רק במים זכים וטהורים כמו הפרח, שזרתי פרחים של אהבה לאימא כדי לטהר את כל מה שיש בנינו,  נהנינו מהזר הצבעוני כל החג, שילבתי בו גם עשבים שוטים ועשבי מרפא מהגינה והיה מקסים וריחני.

סיכום:

התחלתי את התהליך קצת יותר עצורה, אני מסיימת אותו עם הרבה יותר אהבה לעולם, מין שלווה פנימית וענווה . התחלתי מיליונים של רסיסים של כאב שמה שמחזיק אותם אחד לשני זה הפחד ליפול. אני מסיימת שלמה ונקייה, מסיימת אני

אני מרגישה שהסדנה עזרה לי מאוד לחבר בין הגוף והנפש , ממש ליצור את נבכי הלב ולשזור את הרגשות והחלומות שלי. את מצב הרוח ואת מפלס הכאב שלי . רואה אותם בכל זר וזר וגם מחוץ לסדנה אני מתחילה להבחין בין סוגים של כאב ולחבר אותם לנוירולוגיה או לרגש

התעוררה בי התשוקה המחודשת להיות רופאה. אני נמצאת במסלול שאני מאוד מצליחה בו למרות המחלה, אבל למרות זאת לאחר קרוב לשנתיים של התלבטויות אני עוזבת את לימודי הארכיטקטורה לשנה הקרובה ומקדישה אותה לפסיכומטרי ולתהליך קבלה ללימודי רפואה. כי אני מרגישה שזה הייעוד שלי, וזה מה שהכי יספק אותי לקום אליו כל בוקר , ובתור רופאה אהיה משמעותית לעולם יותר מאדריכלית או כל דבר אחר.

אני מרגישה שלווה ושלמה יותר מקבלת טוב יותר דברים שמתרחשים . את הכאבים והחולשה וממנפת אותם למנוחה והחלמה. שמחה במה שיש ומנסה להשקיע את הצורך בחיים בטוב וביופי ולהגשים ולממש כל מה שיש להם להציע. אני יודעת טוב יותר מי ומה אני. מה אני בשביל העולם, מה העולם בשבילי, מה אנשים בשבילי ומה אני בשבילם.  מערכות יחסים נעשו משמעותיות ומהותיות יותר עבורי והלב שלי מלא יותר בשמחה ובאהבה

אני מרגישה שדרך הפרחים הכל נהיה שלם , איזון ושילוב שהגוף והנפש כבר לא ברוגז

אני הרבה יותר מקבלת את המחלה, לא "משלימה" איתה, אלא מקבלת את זה שעכשיו זה המצב ומחפשת בשלום ובשלווה כל דרך שהחליף , מכבדת את מעמדה של המחלה.

אני רואה עצמי עכשיו כמו צמח פרא אבל עדין , שאין גבול לאן שאני יכולה להגיע

כל עוד מישהו אי שם על הגלובוס עשה זאת , גם אני יכולה, גם לי זה מגיע

גוף ונפש יד ביד.

 

נתנה לי מכתב:

קשה לסכם את התקופה המדהימה הזו, את כל מה שקיבלתי ולמדתי

למדתי לאהוב את העולם כולו, על כל פניו, לאהוב את יופיו ואת כיעורו באותה מידה באותו רוחב לב

למדתי ליצור הרמוניה של איזון עונג יופי וכאב, איך להשתמש בעשבים שוטים כדי לעטר סידורים ולהפוך אותם לקסומים. איך לשזור רגשות חלומות ותקוות , איך לאהוב הכול את הטוב ואת הרע ,את היפה ואת המכוער, את הבריאות ואת החולי , את הכל פשוט הכל… מילים לא יספיקו לעולם

פשוט תודה!